Nedarim
Daf 20a
משנה: הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵירָה אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּהּ. אָמַר קוֹנָם יוֹרֵד לַקְּדֵירָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִים בַּקְּדֵירָה. מִן הַכָּבוּשׁ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַכֶּבֶשׁ שֶׁלַּיָּרָק. כָּבוּשׁ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. מִן הַשֶּׁלֶק אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשֶּׁלֶק שֶׁלַּבָּשָׂר דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. שָׁלוּק שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלָקִים. מִן הַצָּלִי אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁלַּבָּשָׂר דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. צָלִי שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּים.
Traduction
A celui qui s’interdit par vœu de manger de la cuisson d’une marmite, il est seulement défendu d’user de ce qui a bouilli là. Mais lorsqu’il dit: ''je déclare m’interdire par vœu de goûter à ce que l’on met dans le pot'', il lui sera défendu de toucher à tout ce que l’on cuit au pot. A celui qui fait vœu de s’abstenir de tout produit confit, il est seulement défendu de manger des légumes confits. Mais s’il déclare ''ne pas vouloir goûter à un produit confit'', toutes les sortes lui seront interdites.A celui qui fait vœu de s’abstenir de ce qui est bouilli à l’eau, il est seulement défendu de manger de la viande ainsi passée à l’eau; mais s’il déclare ''ne pas vouloir goûter à un produit bouilli'', tous les mets bouillis lui seront interdits. A celui qui fait vœu de s’abstenir des rôtis, il est seulement défendu de manger de la viande rôtie, selon l’avis de R. Juda; mais s’il a déclaré ''ne vouloir goûter à aucun rôti'', tout objet rôti lui sera interdit. Celui qui s’interdit par vœu de manger des salaisons ne pourra pas manger de poisson salé (seul défendu); mais s’il a déclaré ''ne pas vouloir goûter aux salaison, toutes les salaisons lui seront interdites'' - (132)La Guemara sur cette dernière phrase est traduite ci-dessus, (3, 4)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' ממעשה רתחתה. מפרש בגמרא:
אלא מן הכבוש של ירק. דסתם כבוש של ירק הוא:
כבוש שאיני טועם. משמע כל מיני כבוש כיון שהזכירו בלא ה''א הידיעה וכן שלוק צלי מליח:
דברי ר' יודה. ובסדר המשנה בבבלי לא גריס ר''י אלא גבי צלי:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל כול'. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁהַשָּׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. דְּתַנִינָן. הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלֵק. וְקַרְייָא שֶׁהַצָּלוּי קָרוּי מְבוּשָּׁל. וַיְבַשְּׁלוּ אֶת הַפֶּסַח וגו'. אִין תֵּימַר שְׁלֹּא כַהֲלָכָה. רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרַייָא אָמַר כַּמִּשְׁפָּט. 20a מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁהַשָּׁלוּק קָרוּי מְבוּשָּׁל. וְקַרְייָא אָמַר שֶׁהַצָּלוּי קָרוּי מְבוּשָּׁל. וְהָתַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מוּתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָֽלְכוּ בַנְּדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אָמַר רִבִּי יֹאשַׁיָּה. הָֽלְכוּ בַנְּדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. מַה נְפִיק מִבֵּינֵיהוֹן. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם בַּחַג. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָסוּר בְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יֹאשַׁיָּה מוּתָּר. אַף רִבִּי יֹאשַׁיָּה מוֹדֶה שֶׁאָסוּר. לֹא אָמַר רִבִּי יֹאשַׁיָּה אֶלָּא לְחוֹמָרִין.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתניתא אמרה. על המתני' פריך דהכא משמע דצלי ושלוק אינה בכלל מבושל והא מתניתא דפ''ו דנזיר אמרה שהשלוק קרוי מבושל דתנינן היה מבשל את השלמים או שולקן ובנזיר כתיב ולקח הכהן את הזרוע בשלה אלמא דשלוק קרוי מבושל:
וקרייא. וכן נמי מצינו המקר' שהצלי קרוי מבושל כדכתיב ויבשלו את הפסח:
אין תימר. וכ''ת התם מבושל ממש הוא ושלא כהלכה עשו הא ליתא דכמשפט כתיב התם כדאמר ר' יונה:
מתניתא כו'. חוזר להקושיא אמאי תנינן הנודר מן המבושל מות' בצני ובשלוק:
הלכו בנדרים אחר לשון בני האדם. ואין דרך לקרות מבושל לצלי ושלוק:
ר' יאשיה. פליג אמתני' דס''ל הלכו בנדרי' אחר לשון תורה ואסור בצלי ובשלוק:
מה נפיק מן ביניהון. קס''ד דבין לקולא בין לחומרא ס''ל לר' יאשי' הולכין בנדרים אחר לשון תורה והילכך קאמר קונם יין שאני טוע' בחג איכא נמי בינייהו:
אסור בי''ט האחרון. דבלשון בני אדם בכלל החג הוא:
על דעתיה דרבי יאשי' מותר. דבלשון התורה חג העצרת מיקרי ורגל בפני עצמו הוא. ודחי לה הש''ס אף רבי יאשיה מודה בזה שאסור ולא קאמר דהולכין אחר לשון תורה אלא לחומרא:
רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן אָכַל חֲלִיטָא וְאָמַר. לֹא טְעָמִית מָזוֹן בְּהָדָא יוֹמָא. וְהָא תַנִּינָן. הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן מוּתָּר בְּמַיִם וּבְמֶלַח. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יֹאשִׁיָּה דְאָמַר. הִילְכוּ בִּנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה. וּמְנַיִין שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן. רִבִּי אָחָא בַּר עוּלָא אָמַר. וְעֶשֶׂר אֲתוֹנוֹת נוֹשְׂאוֹת בָּר וְלֶחֶם וּמָזוֹן. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּמָזוֹן. אֶלָּא מִכָּן שֶׁכָּל הַדְּבָרִים קְרוּיִין מָזוֹן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
אכל חליטא. ובערוך גריס אליטין והיינו פירות גינוסר כדאמרי' בבבלי כיצד מברכין דף מ''ד:
והתנינן. פ' בכל מערבין הנודר מן המזון מותר במים ובמלח אבל בכל מילי אסור אלמא דאיקרו מזון:
פתר לה. רבי יוחנן להאי מתניתא כר' יאשיה דהולכין אחר לשון תורה וכל מילי מזון מיקרו:
מה ת''ל ומזון. דהא כאיב בר ולחם אלא מיכאן שכל הדברים ואפי' פירות קרוים מזון:
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר מִן הַמְעוּשָּׁן. מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בִּמְטוּגָּן. מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בְּה מֵי טִבֵּרִיָּה. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין שְׁאָלוּן. מְעוּשָׁן מָהוּ שֶׁיְּהֵא בוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גּוֹיִם. מָהוּ שֶׁיְּהֵא בוֹ מִשּׁוּם תַּבְשִׁילֵי שַׁבָּת. מָהוּ שֶׁיְּהֵא בוֹ מִשּׁוּם בָּשָׂר בְּחָלָב. מָהוּ שֶׁיְּטַבֵּל לְמַעְשְׂרוֹת. הַנּוֹדֵר מִן הַמְעוּשָּׁן מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בְּתַבְשִׁיל. רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם דְּבֵית רַב אַסִּי. חֲבִיצָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גּוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשֵּׁם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב חוּנָה. כָּל אוֹכֶל שֶׁהוּא נֶאֱכָל חַי כְּמוֹת שֶׁהוּא אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גּוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשֵּׁם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין.
Traduction
(130)En tête est une page traduit (Eruvin 3, 1). – Celui qui s’interdit par vœu de manger de ce qui est cuit peut-il manger un objet fumé, ou de ce qui est frit à la poêle, thyanon, ou d’un mets qui a été cuit aux eaux chaudes (thermes) de Tibériade? De même, les rabbins de Césarée ont demandé si un mets fumé est considéré comme une cuisson faite par des païens (et interdite en ce cas), ou comme cuisson interdite au Shabat, ou comme cuisson interdite en cas de mélange de chair avec du lait? Enfin donne-t-elle au mets ce caractère de réalité (non passagère) qui entraîne l’obligation des dîmes? Et, par contre, celui qui s’interdit de manger d’un mets fumé peut-il manger un mets cuit? (questions non résolues). R. Aba b. Juda au nom de l’école de R. Ahaï dit: un mets farineux cuit n’est pas considéré comme cuisson interdite, si elle émane des païens, et il peut servir (le cas échéant) à constituer la conjonction symbolique des cours, par l’union des mets, pour le transport shabatique. R. Yossé b. R. Aboun dit au nom de R. Houna (131)J., (Shabat 1, 7).: tout aliment que parfois l’on mange cru n’est pas interdit s’il est bouilli par un païen, et il peut servir à la jonction symbolique des distances
Pnei Moshe non traduit
מהו שיטבל למעשרות. משום דקי''ל אש קובעת למעשרות ואסור לאכול עראי מן המבושל עד שיעשר ובמעושן מאי:
חביצא. מאכל העשוי מקמח ודבש כעין חביץ קדירה בפ' כיצד מברכין:
ר' יוסי ברבי בון. פליג על רבי בא דדוקא הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי עכו''ם כגון דגים קטנים מלוחים לאפוקי חביצא שהקמח אינו נאכל חי וכדאמר רב בבבלי פרק אין מעמידין דף ל''ח:
ויוצאין בו משום עירובי תבשילין. אפי' לא בישלן אלא כל שראוין לאכילה סומך עליהן משום עירובי תבשילין:
הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל מָהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בְּעָבֶה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. וְאָסוּר בְמַעֲשֵׂה קְדֵירָה רַךְ וּמוּתָּר בְּעָבֶה. מָה אִם תַּבְשִׁיל שֶׁהוּא נֶאֱסָר בְּצָלוּי וּבְשָׁלוּק מוּתָּר בְּעָבֶה. מְבוּשָּׁל שֶׁהוּא מוּתָּר בְּצָלוּי וּבְשָׁלוּק אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא מוּתָּר בְּעָבֶה. וְיֵשׁ קַל וַחוֹמֶר בִּנְדָרִים. אֶלָּא כֵינִי. תַּבְשִׁיל שֶׁאָסוּר בְּצָלוּי וּבְשָׁלוּק אָסוּר בְּעָבֶה מְבוּשָּׁל. מְבוּשָּׁל שֶׁהוּא מוּתָּר בְּצָלוּי וּבְשָׁלוּק מוּתָּר בְּעָבֶה.
Traduction
Celui qui s’est interdit de manger d’un mets cuit, peut-il manger d’un plat épais? On peut résoudre cette question à l’aide de ce qu’il est dit ici: ''il sera interdit de manger d’un plat cuit mince, mais il sera permis de manger d’un plat épais''; or, si l’interdit des mets cuits, qui comprendront le rôti et le bouilli, n’implique pas un plat épais (qui reste permis); à plus forte raison ce dernier sera permis en cas d’interdit de ''ce qui est cuit'', dont l’ensemble ne comprend pas le rôti et le bouilli. Mais établit-on le raisonnement par à fortiori pour les vœux? Voici donc comment il faut s’exprimer: la formule d’interdit ''des mets cuits'', qui comprennent le rôti et le bouilli n’implique pas la défense du plat épais; mais la formule d’interdit ''de ce qui est cuit'', qui n’implique pas le rôti et le bouilli, laisse libre de manger d’un plat épais (il est permis aux 2 cas).
Pnei Moshe non traduit
הנודר מן המבושל מהו שיהא מותר. במעשה קדרה עבה:
מה אם תבשיל. אם אמר קונם מן התבשיל שאיני טועם שהוא נאסר בכל מעשה קדרה אפילו בצלוי ושלוק שהרי נאכל בפת הוא ומותר בעבה מבושל שהוא מותר בצלוי ובשלוק כ''ש שיהא מותר בעבה:
ויש קל וחומר בנדרים. בתמיה הא הכל הולך אחר הלשון וכי שייך ללמוד דבר זה מקל וחומר:
ה''ג חלא כיני תבשיל שאסור בצלוי ובשלוק מותר בעבה מבושל שמותר בצלוי ובשלוק מותר בעבה. כלומר אלא כך תאמר דלעולם מותר בעבה ובין אמר תבשיל ובין אמר מבושל דכל מידי דמתאכיל באפי נפשיה בלא פת לאו בכלל תבשיל ומבושל הוא:
תַּנֵּי. אָסוּר בְּהִטְרִיּוֹת רַכּוֹת. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָרוֹפֶה לוֹכַל פִּתּוֹ בָהֶן. אָמַר רַב חִסְדָּא. אָסוּר בְּבֵיצָה מְגוּלְגֶּלֶת. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַחוֹלֶה לוֹכַל פִּתּוֹ בָהּ.
Traduction
On a enseigné: il lui sera interdit toutefois de manger du blé vert, aqhrh; car les malades ont l’habitude d’en manger avec du pain (c’est donc un mets cuit). R. Hisda dit: il lui est défendu de manger un œuf échaudé, que le malade mange avec du pain.
Pnei Moshe non traduit
תני אסור בהטריות רכות. הנודר מן התבשיל אסור בדלועין רכות שכן דרך הרופא כו' והילכך תבשיל מיקרי וכן ביצה מגולגלת הואיל ונאכלין עם הפת:
וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טְרוֹמֵיטָא. רוֹפֵיטוֹן. וּבְדַלַּעַת הָֽרְמוּצָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה כְּמִין דְּלַעַת מָרָה וְהֵן מְמַתְּקִין אוֹתָהּ בְּרִימְצָא.
Traduction
''Il lui sera permis de manger un œuf à la coque'', rofhton (aisé à gober), ''ou une courge roussie dans les cendres''; c’est le cas d’une courge amère, dit R. Hanina, adoucie aux cendres chaudes.
Pnei Moshe non traduit
רופיטון כו'. כדפרישית במתניתין:
Nedarim
Daf 20b
משנה: מִן הַמָּלִיחַ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיח שֶׁלַּדָּג. מָלִיחַ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בְּכָל הַמְּלוּחִים דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם אָסוּר בָּהֶן בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים בֵּין מְלוּחִין בֵּין תְּפֵילִין בֵּין חַיִין בֵּין מְבוּשָּׁלִין וּמוּתָּר בִּטְרִית טְרוּפָה וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחְנָה אָסוּר בִּטְרִית טְרוּפָה וּמוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרִייֵס. הַנּוֹדֵר מִטְּרִית טְרוּפָה מוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרִייֵס.
Traduction
A celui qui déclare ''ne pas vouloir goûter au poisson ou aux poissons'', toutes les sortes seront interdites, soit le grands, soit les petits, salés ou non (133)''Dans son commentaire sur la Mishna, Maïmonide traduit notre terme par '''' une chose sans goût ''''. Pour le même mot, un ms. Hébreu de la B. N., n° 328, ajoute un équivalent arabe (omis dans les éditions) dans le sens de vil, insignifiant. Rashi ne l'explique pas.'', vivants ou cuits; mais il lui sera permis de manger des parts de Triton (ou thon) et de la marinade. Celui qui fait vœu de ne pas manger des mélanges de poissons coupés, ne pourra pas manger des parts de Triton, mais pourra manger de la marinade et de la saumure. Enfin, celui qui s’est interdit par vœu de manger des parts de Triton pourra manger de la marinade, ou de la saumure (134)Ce terme, observe Maïmonide, est le même en arabe qu'en langage talmudique (ce qui n'est pas étonnant, en raison de son origine étrangère que Maïmonide ignorait). Les éditeurs du comment. de Maïmonide, trompés sans doute par la syllabe initiale qu'ils ont supposée arabe (au lieu d'être grecque), ont forgé un mot, équivalence que l'on ne retrouve ni dans le ms. Hébreu, n° 328, ni au ms. Arabe, n° 578., almuri''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דג דגים שאיני טועם. לא דג ולא דגים והכל במשמע:
בטרית טרופה. דג ששמו טרית חותכים אותו חתיכות חתיכות ומוכרים אותו ויש לו שם בפני עצמו ואינו בכלל דג ודגים:
ציר. מים היוצאים מדגים המלוחים:
צחנה. תערובת מיני דגים טרופים נקראים צחנה:
ובמורייס. שומן היוצא מדגים מלוחים לפי שאין עיקר ממשות הדג מובלע בהם:
משנה: הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב מוּתָּר בַּקּוּם וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. וּמִן הַקּוּם מוּתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה אָסוּר בָּהּ בֵּין מְלוּחָה בֵּין טְפֵילָה.
Traduction
A celui qui s’est interdit par vœu de boire du lait, il est permis de boire du lait caillé (135)''A vrai dire, il s'agit moins de petit lait que de la sérosité, serum, qui s'écoule du fromage blanc, à peine coagulé. Dans son commentaire, Maïmonide donne l'équivalent arabe, qui a été défiguré, non seulement dans les éditions qui ont meisa mais déjà dans les ms. Ainsi, le ms. Hébreu-arabe à Londres, British Museum, Oriental mss., n° 2391, a mis (par confusion de la finale avec samekh;''; R. Yossé l’interdit. Celui qui a fait vœu de ne pas boire du lait caillé peut boire du lait. Aba Saül dit: celui qui s’est interdit par vœu de manger du fromage ne pourra en manger ni blanc, ni salée.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מותר בקום. הוא נסיובי דחלבא מים היוצאין מן הגבינה:
אסור בה בין מלוחה בין טפלה. דלא תימא מפני שרוב הגבינות מלוחות הן סתמא מלוחה משמע קא משמע לן:
הלכה: הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵירָה כול'. אֵיזוֹ הִיא מַעֲשֵׂה רוֹתְחָנָהּ. כְּגוֹן חִילְקָה 20b טְרַגִיס וְטִיסָנֵי סוֹלֶת וְאוֹרֶז זְרִיד וְעֶרְסָן.
Traduction
Qu’appelle-t-on ''bouilli''? P. ex. de la bouillie d’épeautre (alica), de froment trago'', de grains déliés ptisanh, de gruau, de seigle, d’orge, ou de riz.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כגון חילק'. שחולקין כל גרעין החטה לשני' טרגיס לג' וטסני לד סולת כו' לפי שדרכן להרתיחן ולבשלן הרבה ודברים אלו נקראים מעשה קדירה ולא דברים אחרים אבל אם אמר קונם היורד לקדרה אסור בכל דברים המתבשלים בקדירה דכלהו בכלל היורד לקדירה הן:
הלכה: מִן הַמָּלִיחַ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַמָּלִיח שֶׁלַּדָּג כול'. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָלוּחַ לְעוֹלָם. הָא לְשָׁעָה לֹא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מִן מָה דְתַנִּינָן. הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ וּכְיֵין נֶסֶךְ. הָדָא אָֽמְרָה. מָלוּחַ לְשָׁעָה מָלוּחַ הוּא. אֵי זֶהוּ מָלוּחַ לְשָׁעָה. כְּהָ דָא דְתַנֵּי. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹתֵן אֶת הָאֵיבָרִים עַל גַּבֵּי הַמֶּלַח וְהוֹפְכָן. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁאִים מַשְׁהֵא הוּא אוֹתָן הֵן נִמְלָחִין. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי חִייָה בַּר זַבְדָּא. הַנּוֹטֵל זֵיתִים מִן הַמְּעַטָּן טוֹבֵל אַחַת אַחַת בַּמֶּלַח וְאוֹכֵל. הָדָא אָֽמְרָה. מָלוּחַ לְשָׁעָה מָלוּחַ הוּא.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' הוון בעיי מימר כו'. מפורש לעיל פ''ב ע''ש:
תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אָמַר. קוֹנָם דָּג שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר בַּגְּדוֹלִים וּמוּתָּר בַּקְּטַנִּים. דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר בֵּין בַּגְּדוֹלִים בֵּין בַּקְּטַנִּים. דָּגָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְכַלְכִּיד. אֵי זֶהוּ קָטָן וְאֵי זֶהוּ גָּדוֹל. ייָבֹא כֵּיי דָּמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל נוּן דֲּנָא אֲכִיל פָּחוֹת מִן לִיטְרָא כַּילכִּיד אֲנָא טְעִים. וְהָכָא כֵן.
Traduction
Au sujet du poisson, on a enseigné que R. Simon b. Eléazar dit (136)Tossefta à ce, ch. 3.: si quelqu’un s’interdit par vœu de goûter du poisson, il lui sera défendu de manger des grands, mais les petits lui restent permis; s’il s’interdit de goûter des poissons (au pluriel), toutes les sortes lui seront défendues, soit les grands, soit les petits; si enfin il dit faire vœu de ne pas manger de la collectivité de (petits) poissons, le calci'' seul (alose) est défendu. Qu’entend-on par grands poissons et petits poissons? On peut répondre à cette question d’après ce qu’a dit R. Zeira: ''Si je mange un poisson quelconque qui pèse moins d’une livre (litra), c’est comme si je mangeais du calci'' '' (lequel pèse moins qu’une livre); de même ici, pour la distinction entre grands et petits, la même mesure sert de limite. –
Pnei Moshe non traduit
דג. גדול משמע:
אינו אסור אלא בכלכיד. כמו כילכית שם דג קטן:
ייבא כהאי דאמר ר''ז. כל דג שאני אוכל והוא פחות מליטרא כאלו כלכית אני טועם ש''מ דג שהוא פחות מליטרא קטן הוא:
מִן הַיּוֹרֵד לַקְּדֵירָה. אָסוּר בְּיוֹרֵד לַלֹּפַּס. מִן הַּיּוֹרֵד לַלֹּפַּס מוּתָּר בְּיוֹרֵד לַקְּדֵירָה. שֶׁכָּל הַיּוֹרֵד לַקְּדֵירָה יוֹרֵד לַלֹּפַּס וְיֵשׁ שֶׁיּוֹרֵד לַלֹּפַּס וְאֵינוֹ יוֹרֵד לַקְּדֵירָה. מַאי אִית לָךְ. כְּגוֹן החל מן נוּנְיָה. הַנּוֹדֵר מִן הָאָפוּי בַתַּנּוּר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְפַת בִּלְבָד. מִן הַנַּעֲשִׂין בַּתַּנּוּר אָסוּר בְּכָל הַנַּעֲשִׂין בַּתַּנּוּר.
Traduction
Si quelqu’un s’est interdit par vœu de goûter aux mets ''que l’on met dans le pot'', il lui sera défendu aussi de manger ceux que l’on met dans la marmite lopa''; mais si par vœu il s’est interdit de manger les mets mis à la marmite, il pourra manger ce que l’on met au pot, car tout mets mis au pot peut aussi être placé dans la marmite. Par contre, certains mets ne peuvent être cuits qu’à la marmite, non au pot, et tel est p. ex. le déchet de la plante dite menthe. A celui qui s’interdit de manger ce qui est cuit au four, le pain seul est défendu; mais si l’on s’est interdit ce que l’on fait (apprête) au four, tout ce qui se fait là sera défendu..
Pnei Moshe non traduit
מן היורד לקדירה אסור ביורד ללפס. לאלפס כדמפרש טעמא שכל היורד לקדירה יורד לאלפס שמבשלין אותו קצת בקדירה ומניחין באלפס לטגן וכשירד לאלפס כבר ירד מקודם לקדרה:
ויש שיורד ללפס. מתחילה ואינו יורד כלל לקדירה ולפיכך מן היורד ללפס מותר ביורד לקדרה:
כגון החל מן נוניה. השרף ומתוק של מין הירק שקרוי נוניה. בפ' תולין דף ק''מ ש''מ האי נוניא מעלי לתחלא:
הנודר מן האפוי כו'. ברייתות בבבלי דף נ''א:
וּמוּתָּר בִּטְרִית טְרוּפָה. הָא בִשְׁאֵינָהּ טְרוּפָה אָסוּר. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. זְעִירָה בְעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשׁ מֵימַר לְחַבְרֵיהּ. זְבִין לִי נוּן. וְהוּא זְבִין לֵיהּ כַּלְכִּיד. רִבִּי אָבִין שָׁמַע לֵיהּ מִן דְּבַתְרָהּ. הַנּוֹדֵר מִטְּרִית טְרוּפָה מוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרִייֵס. הָא כִשְׁאֵינָהּ טְרוּפָה אָסוּר. רִבִּי [] אָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נָשָׁא מֵימַר לְחַבְרֵיהּ. זְבוֹן לִי טְרִי. וְהוּא זְבִין לֵיהּ צַחְנָא. תַּמָּן קַרְייָן לִיטְרִיתָא צַחְנָה.
Traduction
''Il lui sera permis de manger des parts (coupées) de Triton''; c’est donc seulement s’il n’est pas coupé que c’est interdit (quoique ce soit l’appellation d’une autre sorte). Mais, dit R. Jérémie, R. Zeira a fait sur ce sujet l’objection suivante: N’est-ce pas contraire à l’avis de R. Yohanan qui dit: qu’en fait de vœux on tient compte du langage usuel des hommes? (Le triton n’est-il pas compris dans la classe générale de poissons, que cet homme s’est interdits)? N’arrive-t-il pas que si un homme dit à son prochain de lui acheter du Noun (poisson), celui-ci lui achète un calci''? (donc, par Noun, on entend même le plus petit poisson). R. Abin le déduit de la suite (fin) de la même Mishna, disant: ''Celui qui a fait vœu de ne pas manger des parts de Triton peut manger de la marinade et de la saumure''; si donc le vœu porte sur du triton non coupé, lesdites sauces sont interdites. De même (pour les poissons coupés), R. Zeira objecta encore: cet avis de la Mishna n’est-il pas opposé à celui de R. Yohanan, qui dit qu’en fait de vœux on tient compte du langage usuel des hommes? Or, n’est-il pas d’usage, lorsqu’on dit à son prochain de vous acheter du triton, qu’il vous achète un mélange de poissons coupés? C’est que là on donne précisément ce nom au triton.
Pnei Moshe non traduit
ומותר בטרית טרופה הא בטרית שאינה טרופה אסור. ואע''פ דשם מין אחר הוא:
לית הדא פליג על ר' יוחנן. מי נימא דפליגא אדר''י דאמר הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם וטרית לאו בכלל דג הוא:
ומשני לית אורחיה. וכי אין דרך ב''א לומר לחבירו קח לי דג א' והוא לוקח לו כלכיד א' וא''כ כל הדגים בכלל לשון בני אדם הם אלא דטרית טרופה ה''ט דמותר שלא היה דעתו אלא על השלימי':
ר' אבין שמע לה. מן הסיפא דמתני' דקתני הנודר מטרית טרופה מותר בציר ובמורייס בלבד הא בשאינה טרופה אלא שהם תערובת דגים כמו צחנה אסור ואמאי והא מטרית נדר לית הדא פליגא כו' ומשני וכי לית אורחא דב''נ מימר לחבריה זבין לי טרית והוא זבין ליה צחנא אלמא כל תערובת דגים בכלל טרית הן וכן בבבל קורין לטריתא צחנא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source